מבוא
1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי ע.נ.ב-עפר, ניקוז ובניה בע"מ (להלן: "המבקשת"), לפסילת חוות דעתם של מר אבנר ברק ומר אלי מנחם, אשר הוגשו על ידי יורם גדיש תשתית ובנין (1992) בע"מ (להלן: "המשיבה"), יחד עם תצהיריה, לאחר אורכות מספר שנתבקשו על ידי המשיבה לצורך הגשת התצהירים.
2. המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבה ו-3 אחרים, בעקבות חילוקי דעות שהתגלו בין הצדדים, ביחס לתשלום המגיע למבקשת בגין עבודות שביצעה המבקשת בפרויקט מעגלי תנועה בחדרה, בצומת הרחובות רוטשילד והרברט סמואל, בשנת 2006. המבקשת טוענת בכתב התביעה, כי לא שולמו לה מלוא הכספים המגיעים לה והתשלומים שבוצעו שולמו בחסר ובאיחור. על כן, העמידה המבקשת את תביעתה (לצורכי אגרה) על סך של 3,000,000 ש"ח.
3. יצוין, כי בישיבת קדם משפט, שהתקיימה ביום 16/10/12 לאחר שהצדדים ניהלו הליכי גישור ממושכים, תצהירי המבקשת היו בפני בית המשפט ותצהירי המשיבה ויתר הנתבעים אמורים היו להיות מוגשים לתיק בית המשפט עד ליום 15/12/12, נמסר לצדדים, כי בית המשפט שוקל למנות מומחה, מהנדס פיקוח, על מנת שיערוך חוות דעת בסוגיות המקצועיות והחשבוניות. ואולם, טרם האמור נתבקשו הצדדים לשקול עד לישיבת קדם המשפט הבאה את עמדתם למינוי מומחה מוסכם, אשר יחווה דעתו כאמור בכל הנוגע למועדים בהם היו החשבונות אמורים להשתלם, מועדי התשלום בפועל והריביות האמורות לחול על הסכומים הנ"ל. כן נמסרה זהותו של המומחה שבדעת בית המשפט למנות, על מנת שיוכלו לברר אם קיימת מניעה כלשהי מצדם למינוי של המומחה.
4. לאחר אורכות מספר שניתנו למשיבה, הגישה המשיבה כאמור ביום 20/02/13, יחד עם ראיותיה, את חוות דעת המומחים, מר אבנר ברק ומר אלי מנחם.
טענות הצדדים בתמצית
5. המבקשת טוענת, כי חוות הדעת שהגישה המשיבה הינן בעלות אופי משפטי מובהק ואף חמור מכך, מסמכים אלה מתיימרים להיות לא רק חוות דעת משפטיות, אלא הם מתיימרים להיות פסק הדין עצמו.
המבקשת טוענת, כי בהסתמך על ההלכות הנזכרות בבקשה, אסור בתכלית להגיש חוות דעת משפטיות ו/או בסוגיות משפטיות, קל וחומר חוות דעת, המתיימרות לקבוע ממצאים שיפוטיים ומהוות ניסיון בוטה לכתיבת פסק דין.
6. באשר לחוות דעתו של מר אבנר ברק, מציינת המבקשת, כי מר אבנר ברק בחר לציין בכותרת המסמך כמקצועו הראשון את העובדה, כי הוסמך כעורך דין וכי הינו בוגר קורס בוררות. המבקשת מציינת, כי כבר בפתח חוות דעתו ציין מר אבנר ברק כדלקמן:
"נתבקשתי על ידי משרד עו"ד, ל. עמידור ושות', המייצג את קבוצת גדיש, לחוות דעתי בקשר עם הליך, ת.א. 14793-12/08...".
מהאמור עולה, לטענת המבקשת, כי בחוות הדעת מחווה מר אבנר ברק דעתו ביחס למכלול ההליך ולא לסוגיות מקצועיות מסוימות בגדרו. לטענת המבקשת, עולה מהתנהלותו של מר אבנר ברק, כמפורט בחוות דעתו ומהעדויות שגבה כנטען על ידו, כי נטל על עצמו את מלאכת השופט החוקר, חקר עדים ושלח שאלונים לעדי המשיבה (בלבד).
המבקשת טוענת, כי בחוות דעתו מתיימר מר אבנר ברק לקבוע קביעות שיפוטיות ומפנה, בין היתר, ל-11 קביעות של מומחה בפתיח חוות הדעת ובגוף חוות הדעת, שאין מקומן בחוות דעת מומחה.
המבקשת טוענת, כי קביעתו של מר אבנר ברק (עמוד 1 לחות הדעת), לפיה
"שרשרת סיכומים והבטחות להשלמת העבודה, החל מיום 7/9/06 ועד ליום 11/7/07... לא הביאו למסירת העבודה כמובטח", מהווה קביעה שיפוטית.
כן טוענת המבקשת, כי מר אבנר ברק מפרש את החיקוקים השונים וקובע קביעות נחרצות, לרבות (עמוד 2 לחוות הדעת):
"תחילת ביצוע לפני חתימת חוזה, הגשת חשבונות ללא נספחים ובאיחור, מעבר להתקשרות ישירה בין התובעת לבין נתבעת 2, הסכמת התובעת על פריסת התשלומים והימנעות ממסירת העבודה, מביאים את התובעת לאשם תורם בשיעור 100% לפיגור בתקבול ובביצוע".
עוד טוענת המבקשת, כי מר אבנר ברק ממשיך בניתוח משפטי ומחיל את תורת הפרשנות במשפט, בציינו כדלקמן (עמוד 2 לחוות הדעת):
"חוזים המקיימים תלות הדדית ביניהם, כוללים סעיפים שונים אותם יש לקרוא ולפרש בקריאה כוללת של הסיטואציה הקיימת ובהתאם לקבוע בחוק".
המבקשת מלינה, כי האמירה, המוצאת ביטויה בעמוד 2 לחוות הדעת, לפיה
"שינויים בתנאי החוזים לאחר החתימה", מהווה מסקנה משפטית של מר אבנר ברק, תוך שהמומחה אף מפרט את הסיבות שהביאו אותו לגבש את מסקנתו המשפטית.
עוד טוענת המבקשת, כי מר אבנר ברק קבע את המסקנה המשפטית, כדלקמן (עמוד 3 לחוות הדעת):